תשובה קצרה: מדד מקדים הוא נתון שמשתנה לפני שהתוצאה מגיעה לכותרות: מחיר ביטוח השיט, עלות הביטוח מפני חדלות פירעון של מדינה, תנועות הון של קרנות ריבוניות, הנפקות חוב ממשלתיות, ביקורים רשמיים ושינוי בלשון הרשמית. תרחיש מתחיל להתממש כששלושה מדדים משכבות שונות נעים באותו כיוון, לא כשכותרת אחת צועקת.
ההרחבה
הכסף זז לפני המילים. מי שמבטח ספינות, מלווה לממשלות או מנהל קרן ריבונית משלם על טעויות, ולכן התנהגותו מגלה מה הוא באמת חושב. הצהרות של פוליטיקאים, לעומת זאת, הן מדד חלש, כי הן נועדו לקהל בבית. כלל אצבע: להעדיף מדדים שמישהו שילם עליהם כסף.
לכל תרחיש קובעים מראש שלושה עד חמישה מדדים עם סף מספרי. כשהסף נחצה, ההנהלה מבצעת את ההחלטה שנקבעה מראש לאותו תרחיש. ערכה של השיטה אינו בדיוק החיזוי, אלא בכך שההחלטה מתקבלת ברגע של שקט, לא ברגע של פאניקה.
זו קריאה לפי שבע השכבות של The Blue Pumpkin, המתודה של ד"ר בלה ברדה־ברקת.
מה לעשות מחר בבוקר
לכל תרחיש שכבר הוגדר, לכתוב שלושה מדדים, סף לכל אחד מהם, ואת ההחלטה שתתקבל כשהסף ייחצה.