תשובה קצרה: נכון לאוקטובר 2026, הכסף המאושר קטן בהרבה מהצורך. מועצת השלום (Board of Peace) הציגה ב־23.9.2026 תוכנית לשישה חודשים של 2.45 מיליארד דולר ל־66 פרויקטים, מול אומדן של 35.2 מיליארד דולר לשיקום פיזי בטווח הבינוני ו־71.4 מיליארד בעשור. מי יקבל חוזים טרם נקבע, ולחברות ישראליות התפקיד הריאלי הוא לוגיסטיקה, חומרי בנייה ותשתיות גבול, לא קבלנות ראשית.
ההרחבה
המנגנון בנוי משלושה רבדים: מועצת השלום בהובלת ארה"ב; הוועדה הלאומית לניהול עזה (גוף טכנוקרטי פלסטיני בראשות עלי שעת'), שמנהלת את השירותים האזרחיים; וכוח הייצוב הבין־לאומי (ISF), שתוכנן להתחיל ברפיח. בפגישה הראשונה של המועצה, ב־19.2.2026, התחייבו תשע מדינות, בהן סעודיה, איחוד האמירויות, קטר וקזחסטן, ל־7 מיליארד דולר לקרן השיקום, וארה"ב ל־10 מיליארד דולר למועצה. התחייבות אינה תשלום: הכסף מתוכנן להתפרס על שנים ומותנה בהתקדמות ביטחונית ובפירוק חמאס מנשקו, שטרם מומש. השיקום מתוכנן מדרום לצפון, מרפיח דרך חאן יונס לעיר עזה.
זהו חיכוך בין שכבת הנדל"ן והתשתיות (איטית: 70% עד 90% ממבני המגורים הרוסים לפי האו"ם) לשכבת הנרטיב (מהירה: כל אירוע ביטחוני עוצר תקציב). לחברה ישראלית המשמעות היא שהכניסה אינה דרך מכרזי בנייה, שאותם צפויות להוביל חברות בין־לאומיות עם קבלנים מקומיים, אלא דרך צווארי הבקבוק: נמל אשדוד, מעברים, בדיקת ציוד דו־שימושי, התפלה, חשמל ומים.
זו קריאה לפי שבע השכבות של The Blue Pumpkin, המתודה של ד"ר בלה ברדה־ברקת.
מה לעשות מחר בבוקר
אם אתם בלוגיסטיקה, מלט, התפלה או אבטחת מתקנים, בדקו אילו חברות בין־לאומיות נבחרות ל־66 הפרויקטים הראשונים ובנו יחסי ספק משנה. אל תתכננו תזרים על בסיס התחייבויות שטרם הופקדו.
מקורות: The National, 23.9.2026 · Al Jazeera, 19.2.2026 · ביזפורטל, 16.2.2026 · מיתווים, מרץ 2026