תשובה קצרה: לא בטווח הקצר, וזו כבר עובדה רגולטורית, לא תחזית. ביולי 2026 הקפיאה רשות החשמל ל־140 יום את הטיפול בבקשות חיבור חדשות של מרכזי נתונים מ־8 מגה־ואט ומעלה, אחרי שהצטברו בקשות של כ־27 ג'יגה־ואט מול צריכה ממוצעת של כ־9 ג'יגה־ואט. היתרון הישראלי נשאר בכישרון ובתוכנה, לא בברזל.
ההרחבה
המספרים מספרים את הסיפור. שיא הצריכה הלאומי עמד על כ־17 ג'יגה־ואט בגל החום של אוגוסט 2025, ולמרכזי נתונים כבר הוקצו כ־1,500 מגה־ואט. בפברואר 2026 סיווגה החלטת ממשלה 3907 מרכזי נתונים גדולים כתשתית לאומית, וגל הבקשות שבא בעקבותיה הוא שהביא להקפאה. במקביל, בינואר 2026 הופעל מחשב־העל הלאומי שבנתה Nebius עבור רשות החדשנות, בהשקעה של יותר מ־500 מיליון שקל, עם משאבים השקולים ל־1,000 מאיצי B200 של Nvidia: 70% לחברות ו־30% לאקדמיה. כלומר: המדינה קונה מחשוב, אבל הרשת אינה מסוגלת לקלוט את מה שהשוק מבקש.
זו הקריאה לפי שבע השכבות של The Blue Pumpkin: שכבת הטכנולוגיה נעה מהר, שכבת התשתית (רשת, מים לקירור, קרקע) נעה לאט, ובחיכוך ביניהן נולדים הסיכון וההזדמנות גם יחד. למנכ"ל ישראלי זה אומר שלושה דברים: מחשוב לאימון מודלים ייקנה בחו"ל או דרך התוכנית הלאומית; מרכזי נתונים מקומיים יהיו קטנים ומבוזרים (כמו תוכנית פריים אנרג'י לחוות של 2 עד 3 מגה־ואט בתחנות דלק); ומי שמחזיק חיבור חשמל מאושר מחזיק נכס נדיר.
זו קריאה לפי שבע השכבות של The Blue Pumpkin, המתודה של ד"ר בלה ברדה־ברקת.
מה לעשות מחר בבוקר
בדקו היכן יושב כוח המחשוב של החברה ומה בו תלוי ברשת הישראלית, ובקשו הצעה מהתוכנית הלאומית (מינימום 16 מאיצים לחברה) לפני שחותמים על חוזה ענן ארוך.
מקורות: מעריב, 22.7.2026 · Data Center Dynamics, 28.7.2026 · כלכליסט, 27.7.2026 · TechRepublic, 21.1.2026