תשובה קצרה: במפרץ. בנובמבר 2025 אישר משרד המסחר האמריקאי ל־G42 האמירותית ול־Humain הסעודית לרכוש כל אחת עד 35,000 שבבי Blackwell של Nvidia, ו־Stargate UAE באבו דאבי, אשכול של 1 ג'יגה־ואט בתוך קמפוס מתוכנן של 5 ג'יגה־ואט, מקים את 200 המגה־ואט הראשונים. לחברה ישראלית זה אומר: הברזל יהיה שם, השכבה שמעליו יכולה להיות שלכם.
ההרחבה
האישור האמריקאי מותנה ב"דרישות אבטחה ודיווח מחמירות", והאמירויות וסעודיה הן שתי המדינות היחידות מחוץ לדרג הראשון שקיבלו אישור לשבבי GB300. Humain, חברת־בת של קרן PIF הסעודית, החלה לבנות בריאד ובדמאם אתרים של 100 מגה־ואט כל אחד, עם יעד מוצהר של 6.6 ג'יגה־ואט בתוך עשור. ומה בצד הישראלי? דוח Bank of America מיולי 2026 מדרג את ישראל ראשונה בעולם בריכוז כישרון AI (2.1% מחברי LinkedIn בישראל), אבל במקום ה־19 מתוך 30 במוכנות אנרגטית ובמקום ה־22 בעלות הקמת מרכזי נתונים.
לפי שבע השכבות של The Blue Pumpkin, זהו חיכוך קלאסי בין שכבת המשאבים (חשמל זול, קרקע, הון ריבוני) לשכבת הטכנולוגיה (אלגוריתמים, אבטחת סייבר, שבבי רשת). המפרץ זכה בראשונה; ישראל מובילה בשנייה. ההזדמנות העסקית אינה להתחרות על מרכז הנתונים אלא למכור לו: תוכנת תזמור, אבטחה, ניהול צריכת אנרגיה, שבבי תקשורת ומודלים ממוקדי תעשייה. הסיכון: מכירה כזו תלויה בציר הביטחוני עם וושינגטון ובמצב היחסים עם המפרץ, ושניהם נעים במהירות הבינונית ועלולים להשתנות בתוך רבעון.
זו קריאה לפי שבע השכבות של The Blue Pumpkin, המתודה של ד"ר בלה ברדה־ברקת.
מה לעשות מחר בבוקר
מפו אילו מהמוצרים שלכם רצים מעל תשתית ענן של צד שלישי, ובדקו דרך שותף אמריקאי או אירופי (לא רק ישירות) אם הם ניתנים לפריסה בסביבת Stargate UAE או Humain.
מקורות: The National, 20.11.2025 · Gulf News, 16.10.2025 · Data Center Dynamics, 26.8.2025 · ynet, 13.7.2026