הסיכון המרכזי במפרץ עבור חברה ישראלית אינו כלכלי אלא פוליטי: העסקה נשענת על יחסים בין מדינות, ויחסים כאלה מגיבים לאירועים שאינם קשורים לעסקה עצמה. הבדיקה צריכה לענות על חמש שאלות:
- מה קורה לעסקה במשבר אזורי? מלחמה או הסלמה עלולה להקפיא שיתופי פעולה גם כשהשותף מעוניין להמשיך.
- מי השותף, ומה הקשר שלו לשלטון? במפרץ קשה להפריד בין הון פרטי להון מדינתי, וזה יתרון וגם חשיפה.
- אילו הגבלות חלות על הטכנולוגיה? פיקוח יצוא ביטחוני בישראל ומגבלות אמריקאיות על סין עשויים לחול גם על השותפות.
- איך השותפות תיראה בתקשורת? סיכון נרטיבי בשני הצדדים יכול לעצור עסקה שעומדת בכל שאר הבדיקות.
- מה תרחיש היציאה? איך מוציאים הון, קניין רוחני ועובדים אם הסביבה משתנה.
המדריך "מה לבדוק לפני כניסה לשוק חדש" ב־bluepumpkin.co/learn מפרט את השיטה. הוא נכתב על בסיס מודל שבע השכבות של ד"ר בלה ברדה־ברקת, שכתבה גם על השקעות נדל"ן בדובאי.